ירוחם: נעים להכיר
שם
השם "ירוחם" מופיע בתנ"ך כשם פרטי (דברי הימים א', ח: ז), אולם הוא מופיע בכתב חרטומים כשם של עיר ברשימות ערי יהודה הדרומית שכבש שישק מלך מצרים במאה ה-10 לפנה"ס. המסורת הערבית מזהה את הבאר העתיקה בכניסה המערבית של היישוב עם הבאר שמצאה הגר כאשר גורשה עם ישמעאל מבית אברהם ושרה (בראשית כ"א). מקור השם המודרני מהערבית: ביר רחמה (באר הרחמים) והגבעה תל-רחמה. שמות נוספים (בתקופות שונות): תל-ירוחם (מעברה) וכפר ירוחם.
כתובת
ממוקמת בנגב הצפוני-מזרחי, 29 ק"מ דרומית לבאר שבע, 15 ק"מ מדימונה, 520 מטר מעל פני הים. אקלימה – חמים ויבש (110 מ"מ משקעים בממוצע לשנה). שכניה – מכתש ירוחם (לשעבר :המכתש הגדול) ממזרח, ופארק אגם ירוחם ומיצד ירוחם הנבטית ממערב.
גיל
נולדה בינואר 1951 / שבט תשי"א, אבל נראית צעירה מכפי שאפשר לנחש, אולי בגלל הפיתוח המואץ וכל החידושים של השנים האחרונות: שכונות חדשות של בתי קרקע ווילות, רחוב ראשי מעוצב, בנייני ציבור חדשים, אזורי תעשיה מורחבים, מרכז מסחרי משופץ בצד שוק שבועי בימי שלישי, כיכרות חדשות מעוצבות והשקעה רבה בגינון.
ייחוס
מעברה ראשונה מרוחקת ממרכז הארץ ומכל יישוב ותיק, לימים עיירת הפיתוח הראשונה בנגב, שנבנתה "יש מאין" בלב המדבר.
אוכלוסיה
בכוריה היו יוצאי רומניה, חלקם ניצולי שואה. אחריהם באו עולים ממרוקו, פרס, הודו ומדינות רבות אחרות, המהווים כיום את עיקר האוכלוסייה (בערך 35%, 5%, 15%, 20% לפי הסדר). משנת 1990 ירוחם קלטה מאות עולים מכל רחבי בריה"מ-לשעבר, המהווים כ-25% מכלל כמעט 11,000 התושבים. מזה שנתיים וחצי קיים מאזן הגירה חיובי: זוגות צעירים, בודדים ומשפחות מערים אחרות עוברים ליישוב וחלקם רכשו או בנו בתים בשכונות החדשות בירוחם. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 הגיע גרעין חרדי של התנועה להפצת התורה. מאמצע שנות השמונים של המאה ה-20 ובמשך עשור, הגיעו לירוחם גרעיני נח"ל משימתיים של תנועת בני עקיבא; רבים מבוגריהם התיישבו בירוחם ופעילים בקהילה. סביב ישיבת ההסדר מתפתחת קהילה דתית ציונית. עמותת צב"י (צעירים בירוחם, הוקמה: 2005) מעורבת בעשייה חברתית, ייזום פעילות לצעירים ומשיכת סטודנטים וצעירים מחוץ לירוחם, קידום צמיחה דמוגרפית והפעלת מכינה קדם-צבאית. בירוחם "כפר איילים" לסטודנטים שגרים ומתנדבים בעיר ולומדים במוסדות להשכלה גבוהה באזור, ומתחם קרוונים לזוגות צעירים.
חינוך
המועצה המקומית, בשיתוף משרד החינוך, משקיעה מאמצים ומשאבים רבים לפיתוח וקידום החינוך כולל הכנסת שיטות לימוד ייחודיות בכל מוסדות החינוך בעיירה. מערכת החינוך של ירוחם מקיפה עשרות גני ילדים ומעונות יום, 4 בתי"ס יסודיים (2 גדולים - ממלכתי וממלכתי-דתי, ו2 עצמאיים קטנים יותר) ובי"ס תיכון מקיף ע"ש שושנה ספיר המסונף לרשת "אורט". בתיכון הופעלה בהצלחה תכנית "כל אחד יכול" שהחל בשיתוף האוניברסיטה העברית (כחלק מפרויקט "30 היישובים" של משרד החינוך) ושהגדילה את אחוזי הניגשים והמצליחים בבגרות לאחוז כפול מהממוצע הארצי. בכל בתי הספר בירוחם פועלת תוכנת הGBS- שהיא מערכת מקוונת, בה הילדים לומדים ויכולים להמשיך לעבוד גם בבית על מה שהתחילו בבית הספר, בעזרת סיסמה אישית, אותה קיבל כל ילד. בבתי הספר היסודיים פועלת תוכנית "עיר מנגנת" המעניקה לימודי נגינה לכלל התלמידים ומפעילה תזמורות ילדים למתקדמים. בשנת 1993/תשנ"ג נפתחה בירוחם ישיבת הסדר המושכת מאות לומדים מכל הארץ ובצמוד לה הוקמה ישיבה תיכונית לבנים "אמי"ת-בלבב שלם", שגם היא מושכת תלמידים מכל הארץ. בשנת 2006 נפתחה תיכון דתי לבנות - "מדרשיית אמי"ת-קמה" - המושכת אף הוא תלמידות מכל האזור מכיתה ז' ומעלה. מספר המורים והמנהלים תושבי ירוחם גדל כל הזמן. מרכז המדעים היישובי המושקע משרת גם את מערכת החינוך הפורמאלי בחוגי מצוינות וגם מארגן פעילויות לקהל הרחב וקייטנות בחופשות. במרכז פועל "חווידע". בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון, מכון וייצמן, "מדערום" של קרן רש"י ופרוייקט שותפות 2000 של הסוכנות היהודית, מתקיימות השתלמויות למחנכים ותוכניות העשרה רבות. התעשיה באזור, למשל, מוטורולה מו"פ והקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) התחילו "לאמץ" את התיכון המקומי ולקדם בו מגמות מדעיות המשתלבות עם צרכי התעשיה. פיזיקאים ומהנדסים בכירים מקמ"ג מתנדבים בהעשרה לתלמידי מדעים בתיכון המקומי. ירוחם הפכה לאימפריית רובוטיקה ופיתחה מודל מגן חובה עד י"ב שמחקים אותו ברחבי המדינה. מעל 400 מתושבי ירוחם לומדים במוסדות להשכלה גבוהה באזור. מרכז "אופק" לפיתוח הון אנושי פועל להפצת ההשכלה הגבוהה בקרב תושבים, גם בני 30 ומעלה; כמו כן פועלת תוכנית להשלמת השכלה תיכונית למבוגרים, אוניברסיטה לעם ותכניות העשרה נוספות לגיל המבוגר. חינוך בלתי-פורמלי ותרבות: המתנ"ס מקיים פעילות תרבותית וחברתית ענפה הכוללת הצגות, מופעים, אירועי קיץ, תכנית מנויים לפעוטות, ילדים ומבוגרים, חוגי טבע וספורט, מועדונים שכונתיים, מועדוני עולים, מקהלת יידיש, תיאטרון קהילתי ומועדוניות אחה"צ לילדי רווחה. בחסות המתנ"ס פועלים הספריה – בין היפות בארץ – ממוחשבת ובה כ- 60,000 ספרים בעברית, רוסית, אנגלית והודית, ומציעה פעילויות העשרה לגיל הרך, "שעת סיפור", מפגשים עם סופרים, סדנאות להורים וילדים, סדנת כתיבה יוצרת, ועוד; וכן הקונסרבטוריון עם חוגי מוסיקה, תזמורת נוער ובי"ס למוזיקה שורשית ואולם ספורט משופץ. יחידת נוער של ירוחם פועלת מתוך תפיסה עירונית רחבה אשר יוזמת ו/או תומכת במגוון תכניות ייחודיות לנוער, ביניהן מועדון נוער "מחסן 52", חוגים בתחומי עניין רבים ומגוונים, בתים חמים, תנועות הנוער (בני עקיבא, הצופים, אחריי, דילר), ומועצות נוער ישוביות (צעירה ובוגרת). מדרשת "ביחד" מציעה סמינרים וטיולים מודרכים ואכסניית נוער ברמה גבוהה למבקרים המעוניינים ללון בירוחם. בנוסף מפעיל צוות המקום "מדרשה ליהדות" ותכניות בבתי"ס ביישוב. עמותת עתיד במידבר מפעילה את "תכנית ת.ז. ירוחם", את הארכיון הקהילתי ותכניות במערכת החינוך וכן מכשירה ומעודדת תושבים להכיר ולתעד את תולדות ישובם. העמותה מביאה לקדמת הבמה סיפוריהן הלא-נודעים של קבוצות ויחידים (חלוצי ערי הפיתוח בשנות ה-50 וה-60, מזרחים, וטראנים, בדואים ועוד), והיא מפעילה בכל הנגב תכניות מפגש ולמידה בזהות ותרבות יהודית וישראלית, לעולים חדשים וותיקים, דוברי רוסית ואחרים, ויוצרת חיבורים ושת"פ בין מגזרים וארגונים. עתיד במידבר משתמשת בתיעוד קהילתי, תרבות ותיירות קהילתית ככלים לפיתוח קהילה. מדרשת אמי"ת-באר מציעה מסלול מאתגר ומעשיר לבוגרות תיכון דתיות: שנה של לימודים והתנדבות חינוכית-קהילתית בירוחם, שנתיים שירות צבאי או לאומי מלא (בד"כ בתפקידי חינוך) ועוד פרק משימה בירוחם, בהפעלת המרכז להשלמת השכלה תיכונית למובטלים. נקודה טובה של הגרעין התורני יוזמת פעילויות תרבות, רווחה והעשרה רבות, מפעילה מרכז למשפחה ומציעה פעילויות ואירועי חג לכלל האוכלוסיה. שירותי רווחה ובריאות: אגף הרווחה במועצה המקומית, בשיתוף גופים נוספים, מפעיל מועדונים משפחתיים, מרכז להכשרה ולהשכלה למבוגרים, מרכז לילד ולמשפחה (הדרכת אמהות, טיפוח פעוטות, יעוץ וטיפול משפחתי ועוד), מרכז שיקום תעסוקתי למוגבלים, מרכז יום לקשיש ולעיוור, בית חווה כמסגרת העשרה אחה"צ לילדים ונוער עם צרכים מיוחדים, מועדון גמלאים וכן תכניות חינוך, תרבות ורווחה לכל הגילאים. בירוחם פועלים שתי מרפאות השייכות לקופות החולים כללית ומכבי, בית מרקחת במרכז המסחרי, תחנת מד"א, תחנה לאם ולילד (טיפת חלב), מרפאת שיניים ומוקד לילה (בשיתוף משרד הבריאות והמועצה המקומית).
תעסוקה
מקורות התעסוקה העיקריים הם תעשיה מקומית ואזורית (53% מהמועסקים ביישוב) ושירותים ומסחר (47%). רוב המועסקים בתעשיה עובדים במפעלים מקומיים כגון פריגו (ותרופות) ואמיליה (קוסמטיקה), נגב קרמיקה, פיניציה (בקבוקי זכוכית), מתכת ברנד, אקרשטיין, יהוא חרסיות (הניזונים בחלקם מחומרי גלם מהמכתש הגדול וים המלח), ועוד. השאר עובדים במפעלי האזור (למשל, רמת חובב, מפעלי ים המלח, מישור רותם, פוספטים, הקריה למחקר גרעיני, באר שבע). בירוחם גם תעשיה זעירה (מוסכים, נגריות, בתי מלאכה שונים, אולם שמחות, ועוד). בנוסף ישנם תושבים המועסקים באוניברסיטת בן-גוריון, במרכז הרפואי סורוקה, ובחברות ומוסדות השכלה שונים באזור. ירוחם סבלה בעבר מבעיות תעסוקה וגם כיום יש בה אבטלה אם כי בהיקף נמוך מבעבר. כיווני הפיתרון בתחום זה מתמקדים בהעלאת רמת ההשכלה של המובטלים (בגרות והכשרה מקצועית), בהשתלבות תושבים בתעשיות האזור ויישובי הסביבה (באר שבע, דימונה, שדה בוקר) ע"י הסדרי הסעות, בפיתוח תיירות (בתוך ירוחם, באגם ירוחם והמכתש). קורסי הכשרה מיוחדים ניתנים במקצועות כמו מחשבים, כימיה והנדסה, החיוניים לתעשיה האזורית וכן יזמות עסקית. החברה הכלכלית עוסקת בעידוד יזמות עסקית מקומית, משיכת משקיעים זרים ופיתוח שכונות חדשות.
שירותי דת
המועצה הדתית מספקת שירותים אלה, למשל, מקווה טהרה, ישיבות גבוהות, שיעורי תורה, חברא קדישא. בירוחם פועלים 27 בתי כנסת, כולל בתי כנסת מרכזיים ליוצאי הודו "בני ישראל", יוצאי איראן, יוצאי בוכרה, ועוד, ומשתמרים בה מנהגי עדותיה הייחודיים.
תיירות
משנת 2015 פועל בירוחם פורום תיירנים ישובי, בו חברים יזמים ועמותות המפעילים תכניות למבקרים – עשרות אלפים כאלה בשנה. בשנת 2015 נפתח המלון החברתי הראשון בישראל, מלון הבוטיק (47 סוויטות, 4 כוכבים) "אירוס המדבר", ביוזמת קרן ירוחם החדשה. בנוסף, בירוחם פועלים כ-15 צימרים ברמה גבוהה ובמחירים משתנים, ואכסניית הנוער מדרשת ביחד. נפתחו מסעדות חלביות ובשריות ומספר פאבים. מרכז דוכיפת לצפרות ואקולוגיה מציע טיבוע ציפורים, "ספארי לילי" ועוד פעילויות, בצד מחקרים וסקרים. ויטמין שיא מספקת אופניים (השכרה ותיקון) וכן פעילות .ODT ירוחם התברכה בפרויקטים קהילתיים וחינוכיים מרתקים ובעושר רב-תרבותי שניתן ליהנות ממנו באמצעות סיורים מודרכים, ביקורים בבתי הכנסת של עדות שונות ומפגשים עם תושביה, וכן בטעימה מהמעדנים והסיפורים של "המבשלות של ירוחם" המארחות בבתיהן קבוצות מבקרים (פרויקט של עתיד במידבר). השוק השבועי הססגוני, יחד עם מופעי להקות ואמנים מקומיים, מספקים עוד חוויה מרתקת למבקרים (בתיאום מראש). בקרבת ירוחם שתי "פנינות" טבע, המהוות מוקדי משיכה לתיירות פנים וחוץ: פארק אגם ירוחם במערב ומכתש ירוחם במזרח. אגם ירוחם היא מהגדולים במדינה ונצפו סביבו למעלה מ-270 מיני ציפורים. הקרן הקיימת לישראל והמועצה המקומית שותפים בפיתוח פארק אגם ירוחם ומתוכננים בו אזורים שמורים בצד פעילויות שייט, דייג, ספורט, הארחה ופעילות חינוכית-תרבותית מגוונת. חוות נעמה בשולי ירוחם הדרומיים-מערביים מציעה למטיילים עדר עזים, פינת ליטוף, מסיק זיתים ובציר כרמים. ישנם כמה יוזמות תיירותיות של השכנים הבדואים של ירוחם. מסלולי סיור ואתרים נוספים בסביבה: מיצד ירוחם - שרידים של ישוב גדול מהתקופה הנבטית והביזנטית ששימש תחנת-מעבר בדרך הבשמים; באר הגר – באר הרחמים; שמורת החלמוניות; שמורת אירוס ירוחם; אתר החולות הצבעוניים; מצפה הר אבנון; ועוד.
רשמה ועידכנה 2017 –תשע”ז: דבורה גולדמן גולן